פעם הייתה אישה שבעלה נפטר. האיש היה אדם טוב שעבד את אלוהים, אבל עכשיו הוא כבר לא היה שם. האישה הייתה עצובה ומודאגת מאוד. לא נשאר לה כסף והיא לא ידעה איך היא וילדיה ישרדו.
יום אחד בא אליה איש רשע ואמר: “את חייבת לתת לי כסף שבעלך חייב לי! אחרת אני אקח את הילדים שלך איתי והם יצטרכו לעבוד בשבילי!”
האישה פחדה מאוד. היא לא ידעה מה לעשות. אז היא הלכה לגבר מיוחד. שמו היה אלישע. אלישע היה נביא. זה אומר שהוא ידע הרבה על אלוהים ועזר לאנשים אחרים.
אמרה האשה לאלישע: “אנא עזור לי! אין לי כסף בכלל. מה עלי לעשות?”
אליסה הקשיבה ושאלה: “מה יש לך בבית?”
האישה אמרה, “יש לי רק מעט שמן.”
אליסה אמרה, “טוב! לך הביתה ואסוף את כל המיכלים הריקים שאתה יכול למצוא מהשכנים והחברים שלך. קח כמה שאתה יכול. ואז כנס לביתך, סגור את הדלת ושפך את מעט השמן שלך לתוך הכלים.”
האישה עשתה מה שאלישע אמר. בניה עזרו לה למצוא כלים רבים ככל יכולתם. אחר כך סגרו את הדלת.
היא לקחה את מעט השמן והתחילה למזוג. וגם – הו נס – השמן לא הפסיק לזרום! כלי אחד אחרי השני התמלא עד שכל הכלים מלאו.
היא חזרה אל אליסה וסיפרה לו מה קרה. אמר לה: “עכשיו תמכור את השמן, תשלם את חובותיך ותחיה ממה שנשאר.”
האישה הייתה מאושרת. אלוהים דאג להם!
מסר של היסטוריה
אלוהים דואג לנו. גם אם יש לנו מעט, אלוהים יכול לעשות מזה הרבה אם אנחנו בוטחים בו.
קטע בתנ”ך
את סיפור אלישע ונס השמן ניתן למצוא במלכים ב’ ד, א-ז (שלכטר 2000):
“ותצעק אשה מנשות בני הנביאים אל אלישע לאמר מת עבדך בעלי וידעת כי ירא עבדך את ה’. עכשיו הנושה בא לקחת את שני ילדיי כמשרתיו. אמר לה אלישע: מה אעשה לך? ספר לי מה יש לך בבית! היא אמרה, לעוזרת שלך אין כלום בבית מלבד כוס שמן. וַיֹּאמֶר, לֵךְ, שָׁלֵשׁ כָּלִים שֶׁל כָּל שכניך בחוץ, כלים ריקים, אך לא מעטים. וַיָּבֹא, סָגְרוּ אֶת הַפֶּתַח אַחֲרֵיךָ וְאֶת בְּנֵיכֶם, וְשָׁפְכוּ אֶל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה; ומה שמלא, סחב! ואז הלכה ממנו וסגרה את הדלת מאחוריה ואחרי בניה; הושיטו לה את הכלים, והיא שפכה. ויהי כאשר מלאו הכלים, אמרה אל בנה, תן לי עוד כלי. אבל אמר לה, לא נשאר כלי. שם היה השמן. ותבוא ותספר לאיש האלהים. אֲבָל אָמַר, לֵךְ מְכֹר אֶת הַשֶּׁמֶן וּשְׁלֹם אֶת-חוֹבְךָ; אבל אתה ובניך תחיו מהשאר.”
