פעם היה אדם בשם איוב. הוא גר בבית גדול עם הרבה חיות ומשרתים. לאיוב היו עשרה ילדים, וכולם היו מאושרים. הוא אהב את אלוהים מאוד ותמיד עשה מה שנכון.
אבל יום אחד קרה משהו רע. משרת בא בריצה אל איוב. הוא צעק: “שודדים באו וגנבו את החיות שלך!” לפני שאיוב הספיק לומר משהו, בא משרת אחר וצעק: “אש נפלה מהשמים ושרפה את צאןך!” ואז בא משרת שלישי וצעק: “סערה הפיכה את ביתך, וילדיך מתים!”
לבו של איוב היה כבד כמו אבן גדולה. עיניו נרטבו מדמעות. כל מה שהיה לו נעלם. אבל איוב כרע על ברכיו והתפלל:
“אלוהים נתן לי הכל ואלוהים לקח אותו. אני עדיין משבח אותו!”
איוב ידע: אלוהים תמיד טוב, גם אם אנחנו לא מבינים הכל.
שאלות לשיקוף
מה אתה עושה כשאתה עצוב?
האם אתה יודע שאלוהים תמיד אוהב אותך?
מסר של היסטוריה
גם כשקורים דברים רעים, אנחנו יכולים לסמוך על אלוהים. הוא אוהב אותנו ותמיד איתנו!
קטע בתנ”ך
סיפור איוב וניסיונותיו נמצא באיוב א’ 1-22 :
*”איש היה בארץ עוז ששמו איוב, והאיש הזה היה איש ישר וישר, ירא אלוהים וסור מרע.
ונולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות.
היו לו 7,000 כבשים, 3,000 גמלים, 500 עול שור ו-500 חמורים, ועבדיו היו רבים מאוד. והאיש הזה היה גדול מכל בני המזרח.
ובניו נהגו[miteinander] לערוך סעודה – כל אחד בבית רעהו ביום שלו – והם הזמינו את שלוש אחיותיהם לאכול ולשתות איתן.
וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיִּקְדַּשׁ בִּקְצוּ יְמֵי הַחֹג. וַיִּקָּם בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרִיב עוֹלָה כְּמִסְפַּר כֻּלָּם;
אבל יום אחד באו בני האלוהים להתייצב לפני ה’; וגם השטן בא בתוכם.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, מַאן בָּאת? וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה וַיֹּאמֶר, הָלַכְתִּי אֶל-הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הִשְׁבַּעְתָּ אֶת-עַבְדִּי אֶת-אִיוב? כי אין כמוהו עלי אדמות, צדיק וישר, ירא אלוהים וסור מרע!
וַיֹּאמֶר הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה וַיֹּאמֶר: הַאִם יָרָא אִיּוֹב אֶת הָאֱלֹהִים לְשַׁוָּה?
האם לא גדרתם אותו ואת ביתו ואת כל אשר לו? ברכתם את מעשה ידיו, ורכושו התפשט בכל הארץ.
אבל הושט את ידך וגע בכל אשר לו, והוא ודאי יקלל אותך על פניך!
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן, הִנֵּה כָּל אֲשֶׁר לוֹ, בִּדְכֶם; רק אל תושיט את ידך לעברו! ויצא השטן מפני יהוה.
ועתה קרה יום אחד, כאשר בניו ובנותיו אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור.
וַיָּבֹא שְׁלִיחַ אֶל-אִיּוֹב וַיֹּאמֶר: הַבּוֹר חַרְשׁוּ וְהַחֲמוֹרִים רוֹעוּ לְצִדָּם.
וַיָּבֹאוּ הַשְּׁבָנִים וְלִקְחוּ אוֹתָם וְהִכּוֹת אֶת הַמַּעֲבָדִים בְּפִי הַחֶרֶב. ואני ברחתי לבד כדי לספר לך!
בעודו מדבר, בא אחר לאמר: אש האלוהים נפלה מן השמים ושרפה את הצאן ואת המשרתים ותכלה אותם. ואני ברחתי לבד כדי לספר לך!
בעודו מדבר, בא אחר, לאמר: הכשדים יצרו שלוש קבוצות, ותקפו את הגמלים, ולקחו אותם, והיכו את העבדים בפטי החרב. ואני ברחתי לבד כדי לספר לך!
בעודו מדבר, בא אחר ואמר: בניכם ובנותיכם אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הגדול.
והנה סערה גדולה באה מעבר המדבר, ותתפסה את ארבע פינות הבית, ותפלה על הנערים, וימותו. ואני ברחתי לבד כדי לספר לך!
ויקם איוב וקרע את בגדיו וגילח את ראשו; והוא נפל ארצה, משתחוה
וַיֹּאמֶר, עָרוּם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי, וַאֲשֶׁר אֶשָּׁב. ה’ נתן, ולקח ה’; ברוך שם ה’!
בכל זה, איוב לא חטא ולא פעל כראוי נגד אלוהים.”*
